#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז. 1 פרה שהזיקה האם גובה מולדה, וכמה גובה ומדוע?<p dir=""rtl"">תרנגול שהזיק האם גובה מהביצה ומדוע?</p>"	"אמר רבא בהמה שהזיקה גובה מולדה דגופה היא {הינו שהולד הוא חלק מהגוף וגובה את כל חלקו מהולד או מהפרה] תרנגולת שמתה אין גובה מביצתה דפירשא בעלמא הוא.<p dir=""rtl"">אביי סובר שהולד הוא כגוף בפני עצמו וגובים ממנו כשותף בנזק חצי ממנו וחצי מהפרה (כתבו תוס' שלא ממש חצי, אלא יחסית לפי גדלו).</p>"	בבא קמא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 2 שור שנגח את הפרה והפילה, האם שמים את הולד בפני עצמו או אגב הפרה, וכיוצא בזה הקוטע יד עבדו ומזיק שדה חברו?	אין שמין לפרה בפני עצמה וולד בפני עצמו אלא ולד אגב פרה, משום דא&quot;ל פרה מעברתא אזיקתך פרה מעברתא שיימנא לך, וה&quot;ה בקוטע יד עבדו ומזיק שדהו.	בבא קמא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 3 פרה דחד וולד דחד מי מקבל את הפיטמא ואת הנפחא?	"פטמא - ודאי לבעל הפרה.<p dir=""rtl"">נפחא - רב פפא אמר לבעל פרה רב אחא בריה דרב איקא אמר חולקין, והלכתא חולקין </p>"	בבא קמא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 1 קדר שמכניס קדרותיו לחצר בעל השור ברשות האם קיבל בעל החצר עליו נזקי הקדרות ובעל הקדרות נזקי בעל החצר?	"בעל החצר - נחלקו במשנה חכמים סוברים שבסתמא מקבל ולרבי אינו מקבל עד שיקבל מפורש לשמור.<p dir=""rtl"">בעל הקדרות - פשטות הגמרא וכן ר' זירא שה&quot;ה ונחלקו להיפך שלחכמים בעל הקדרות קיבל נזקי בעל החצר ולרבי לא קיבל, ואם כן יש להוקים את רישא דמתניתין כתנאי (דאיכא מ&quot;ד דחכמים לא נחלקו על רבי כלל). רבא אמר שרק בעל החצר קיבל עליו נזקי הקדרות ואפ' ניזוקו ברוח, אבל לא בעל הקדרות נזקי בעל החצר.</p>"	בבא קמא מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 2 הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות או ברשות ואכלתן בהמתו האם חייב [ומה הדין הנותן סם המות לפני בהמתו של חברו ואכלה ומתה]?	"רב אמר שמה שחייבה המשנה זה רק בהחליקה ולא באכלה דהוי לה שלא תאכל, אבל ברשות ודאי חייב וביאר רבא שקיבל עליו שמירת גופו ואפ' חנק את עצמו.<p dir=""rtl"">רב ששת לכאורה לא הסכים עם רב (וזה ע&quot;פ הבנת ר&quot;ז שלא הסכים עם רבא הנ&quot;ל) ואפ' אכלה חייבת שדרכה לאכול פירות.</p><p dir=""rtl"">נתן סם המות שנינו בברייתא פטור מדיני אדם וחייב מדיני שמים לרב ששת הנ&quot;ל דוקא סם שאינו דומה לפירות ואין דרכה לאכלו אבל לרב בין אין דרכה ובין אם דרכה לאכלם כגון אפרזתא פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים כנ&quot;ל.</p>"	בבא קמא מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז: 3 כשקיבל בעל החצר שמירה האם קיבל רק דנפשיה או אפי' דעלמא (ע' תוס')?<p dir=""rtl"">האם מגדירים את החצר כרשות המפקיד?</p>"	"לא נפשט.<p dir=""rtl"">כדי לפרוך את הראיות, הגמרא מקימה שאם הכניס פירותיו ברשות, החצר חשובה כחצר המפקיד והאוכלם חייב משום שן, ואם הכניס שורו ברשות הנגחו חייב נזק שלם אליבא לר&quot;ט כברשות הניזק (ויתכן שדין זה מוסכם בין כך).</p>"	בבא קמא מז:		
